העיוות בחוק שחייב את תא"ל בוכריס לפרוש / עו"ד שלמה רכבי

ימים ספורים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, הודיע תא"ל בוכריס כי הוא פורש מצה"ל. המתלוננות ברכו על המהלך, מקורביו הבהירו שבכוונתו להיאבק על חפותו והתקשורת רמזה כי למהלך גם משמעויות כספיות.
מה מוביל קצין בכיר ומוערך, שחזקת החפות עומדת לזכותו ושוודאי מבין כי המהלך יפורש בציבור כתחילתה של הודאה באשמה לסיים שירות מפואר באקורד כה צורם? מדוע לא ימתין עם ההחלטה הגורלית עד לסיום משפטו? מה יקרה אם וכאשר ביה"ד הצבאי המיוחד יקבע כי אין ממש בטענות המתלוננות ויורה על זיכויו? כיצד יוכל להמשיך בשירות הצבאי שעד לאחרונה עוד טמן בחובו פוטנציאל להמשך קידום?

מבלי שאתיימר לדעת את כל השיקולים שעמדו מאחורי המהלך, אין ספק כי אחד המרכזיים שבהם כרוך בעיוות חמור בחקיקה המסדירה את גמלת הפנסייה של משרתי הקבע בצה"ל: במועד סיום שירות הקבע, מקובעות זכויותיו הסוציאליות של משרת הקבע: מענק השחרורין או מענק הפרישה וגמלת הפרישה. במצב המשפטי כיום – שיעורן של זכויות אלו מחשוב על בסיס משכורתו האחרונה של משרת הקבע ובהתאם לדרגתו במועד סיום השירות. יוצא איפוא כי עונש הורדה בדרגה המושת על משרת קבע בסמוך לסיום שירותו גורר, באופן אוטומטי ובלתי נמנע, פגיעה קשה בזכויותיו הסוציאליות של משרת הקבע ומשפחתו.

משרת הקבע צובר את זכויותיו הסוציאליות לאורך שנות שירות ארוכות. מטרתן של זכויות אלו לאפשר לו ולבני משפחתו להמשיך ולהתקיים בכבוד ולחיות ברמת חיים דומה לזו בה חיו ערב הפרישה. תכלית סוציאלית זו הביאה את בתי המשפט, ובכללן בית המשפט העליון, לפרש בצמצום הוראות חוק המסמיכות את הרשות לפגוע בגמלתו של אדם.

המשמעות המעשית היא שנאשם בפלילים שהינו משרת קבע המצוי בגיל פרישה לא יכול לקחת על עצמו הסיכון שאם חלילה יורשע (והרשעה בעבירות מין גוררת גם פגיעה משמעותית בדרגותיו), תיפגע, באופן אנוש, רשת הבטחון הסוציאלית של משפחתו. האומנם מצופה מתא"ל לסכן מליוני שקלים פנסיוניים?

אלא של"קשר הגורדי" בין דרגתו של הפורש לחישוב זכויותיו מחיר כבד במישור הציבורי והערכי


ראשית – בעצם חיובו (הלכה למעשה) של הנאשם לפרוש משירותו עוד בטרם הורשע וזאת בניגוד לחלק מתכליתה של חזקת החפות; שנית – באותם מקרים בהם נאשמים לא הקדימו את פרישתם, הדבר הוביל, לא אחת, לתוצאה עונשית מעוותת: ביה"ד הצבאי, שנחשף למשמעות הכלכלית האדירה שתהא לפגיעה בדרגותיו של הנאשם, נמנע מלעשות כן (או הסתפק בפגיעה סמלית בלבד בדרגה) רק מתוך הכוונה (המובנת והראוייה במצב המשפטי הקיים) להימנע מפגיעה "בלתי מידתית" בנאשם ובמשפחתו; שלישית – במקרים רבים הצורך להסדיר את הליכי הפרישה קודם לסיום ההליך הפלילי אף הוביל להתמשכות הליכים, שכן לנאשם וצוות הגנתו אינטרס מובהק שלא לסיים ההליך הפלילי בטרם יקובעו זכויותיו הכספיות. מובן כי התמשכות הליכים זו עומדת, אף היא, בסתירה לאינטרס הציבורי.

יטען הטוען כי הפגיעה הכלכלית בנאשם היא ראויה. כי לא יעלה על הדעת כי משרת קבע שבמהלך תקופת שירותו (בה צבר זכויותיו הפנסיוניות) חטא ופשע – יהנה מפנסייה תקציבית מפנקת לכל חייו. אכן – ייתכנו מקרים בהם ראוי לפגוע בפנסייה של משרת קבע שהורשע בפלילים. כאמור – מקרים אלו ראוי שיהיו נדירים וחריגים. אך פגיעה זו – לא צריכה להתבצע בזיקה לדרגתו של הנאשם. לא כל נאשם שהורד בדרגה עקב הרשעה בפלילים ראוי לפגוע בגמלתו ומצד שני – לעיתים ראוי לשלול או להפחית את גמלתם של אלו שלא נפגעה דרגתם. מהי, אם כך, הדרך בה יש לפגוע בזכויותיהם של מורשעים בעבירות חמורות? הדין מספק לעניין זה פתרון נפרד - לצד קביעת זכותם של משרתי הקבע לזכויות הסוציאליות, קיימים בדין גם מנגנונים המאפשרים את שלילת הזכויות הסוציאליות, כולן או מקצתן, עת עסקינן במי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.

לשון אחר: מקום בו נסיבות סיום שירותו של משרת הקבע והקשר שבין סיום השירות להרשעתו בביה"ד, נסיבות ההרשעה ויתר השיקולים הרלוואנטיים יצדיקו, להשקפתם של הגורמים המוסמכים לכך בצה"ל, פגיעה בזכויותיו הסוציאליות – הרי שהדין מאפשר להם לפגוע בזכויות אלו, עד כדי שלילתן המוחלטת. יוצא איפוא כי ניתוק הקשר שבין עונש ההורדה בדרגה לבין חישוב שיעור הזכויות הסוציאליות לא ייסכל האפשרות לפגוע בזכויות אלו מקום בו קיימת הצדקה לכך. לעומת זאת – מקום בו אין הצדקה לפגיעה בזכויות הסוציאליות – הרי שהמצב המשפטי הקיים לא מאפשר להימנע מכך, אם קודם למועד סיום השירות הורד משרת הקבע בדרגתו.
עיוות זה מוכר היטב לגורמי הפרקליטות הצבאית אך אלו, מזה שנים ארוכות, אינם פועלים לקידום נמרץ של תיקון החוק, כך שינותק "הקשר הגורדי" בין דרגתו של משרת הקבע במועד פרישתו לבין חישוב זכויותיו הסוציאליות. עניינו של תא"ל בוכריס מדגים, פעם נוספת, מדוע יש לתקן החוק בהקדם האפשרי.

(הכותב הינו עו"ד בתחום המשפט הצבאי, שימש כעוזר הסנגור הצבאי הראשי והינו חבר וועדת צבא ובטחון של לשכת עורכי הדין)